מין כשאתה עצוב: ערכה לחוויות נעימות ברמת אנרגיה נמוכה

כשהמטפלת שהייתי בה לפתרון חרדה אמרה לי שהפחתת העניין בהנאה, שנקראת “אנhedonia”, היא סימן לדיכאון, זה בלבל אותי. חוויתי שלא תאם את ההגדרה שהייתה לי על דיכאון קליני, אך כשקראתי יותר על צורות השונות בהן הדיכאון הקליני מתבטא, זיהיתי את עצמי בהן. חוסר עניין בפעילויות שהיו עבורי מקורות נעימות הוא תסמין נפוץ. עבורי, ההפחתה בהתרגשויות ממזונות מטוגנים ומהאורגזמות היומיות הייתה סימן אדום משמעותי.

בעוד שאני עובדת עם המטפלת שלי להבין ולטפל בדיכאון שלי, בניתי גם כלי עזר כדי שתהיה לי האפשרות להמשיך לחוש הנאה במסגרת השינויים בחשק המיני. החשק שלי לא נעלם לגמרי, והטעמים של המזונות המטוגנים עדיין טעימים, אך התשוקות שלי אליהם וקלות ההגעה לרגשות שמביאים לי ההנאות הללו היו קצת עמומות או פחות בוהקות.

חוויית הרצון שונה מאדם לאדם, ואני מתרגשת לשתף את כלי ההנאה שלי במצב של רמת אנרגיה נמוכה. אני מקווה שהם יעזרו גם לך לגלות מה מתאים לך ביותר.

כלי ההנאה במצבי רמת אנרגיה נמוכה

1. זיהוי אזור הנוחות שלך

מה סוגי ההנאות שנגישות עבורך בדרך כלל ומספקות אותך? כשמתמודדים עם אנhedonia, קל לשכוח כיצד מרגישים ההנאות בעצמם. נסה לשבת ולכתוב ביומן על סוגי ההנאות שהייתה לך בהם חווית שייכות, רוגע או שמחה. חשוב במיוחד לכתוב על ההנאות שהרגישו לך יציבות וטבעיות, שהיו נוחות ומתאימות לתקופה הזו.

לדוגמה, אצלי זה כולל: (1) חיבוק עירום עם בן הזוג שלנו בזמן שאנו צופים בסרט; (2) עיסוי עצמי עם ויברטור תוך קריאת erotica באינטרנט; ו-(3) קיום יחסי מין במצב נשימתי עם בן הזוג בזמן שאנו משתפים זה את זה בפנטזיות.

ישנם עוד המון דברים שאני אוהבת בתוך העולם הרחב של המין, אבל אלה שלושה תחומים שהתחושה בהם היא טבעית ונגישה יותר כשאנרגייתי נמוכה. לעיתים, סוגים אחרים של פעילות, כמו תרגיל תכנון מראש עם אלמנטים של בונדג’ או משחק תפקידים, מצריכים יותר מרץ ומחשבה, ולכן פחות באים לידי ביטוי כשאני פחות מרוצה. על ידי זיהוי של שלושה אזורי נוחות, אני יכולה להתחיל ממה שיש לי יותר קל אליו כששואלת את עצמי למה בא לי.

2. הזמנה במקום מטרה מוגדרת

בעבר הייתי טיפוס של רשימת “לעשות”. זה הקנה לי תחושת סדר והנאה מההישגים הקטנים בזמן שאני חוצה משימות. אך כשאנרגציה, מוטיבציה והנאה פחתו, הרשימה הזהרה אותי כקול של כישלון קטן בכל פעם שהייתי מסיימת משהו. לכן ניסיתי משהו חדש.

במקום רשימת “לעשות”, אני יוצרת “הזמנות”. אני משמרת לעצמי כל יום רשימה של משהו שאני קוראת לו “אפשרויות נהדרות”. בהתחלה זה היה מרגיש קצת מגוחך, אך זה באמת עזר, כי זה שוויוה את תחושת האשמה ומזכירה לי שאני יכולה לבחור למה אני רוצה להעניק לעצמי זמן. כשאין לי מוטיבציה, זה כאילו ההזמנות של עצמי משדרות לי שאפשר לנסות, גם אם לאחר מכן אחליט לא לקחת חלק.

בעבר, הרשימה שלי כללה בעיקר מטלות שגרתיות, אך רשימת ההזמנות שלי כוללת אקטים של הנאה, כמו נשנושים טעימים, עיסוק במין עצמי, או הצעות לפעילויות שמיועדות לשיתוף עם בן הזוג. כשאני מסתכלת על הרשימה במשך היום, במיוחד כשאני מרגישה לא במיטבי, הכתיבה של משפטים כמו “חיבוק עם סרט,” “לעשות אורגזמה,” ו”טאטר טוטס” נותנת לי אפשרות להרהר ולזהות שהעניין בהנאה עדיין קיים, גם אם הוא פחות בולט.

3. קבעי מועד: שמירת מרחב וזמן להזמנה להנאה

הופתעתי לגלות עד כמה היומיום העמוס וההסחות דעת מטים לבלוע את הזמן שהייתי משקיעה קודם לכן באקטים כמו עיסוק עצמי או מין בשותפות. בזמן ההוא, אפילו לא שמתי לב, הייתי הולכת לישון מוקדם עם זמן מספיק לעיסוק עצמי לפני השינה כי זה היה חלק משיגרת הערב שלי. בפגישות רומנטיות, תכננתי מראש את הזמן להנאה, לעיתים לפני יציאה לארוחה, או בני המשך הערב עברנו מ”תכנית” של מין לתכנית אחרת, כמו משחק תפקידים, סצנות בונדג’, או הפעלה של שעון עצר כדי להשיג כמה שיותר אורגזמות תוך שעה.

בלי החשק המיני שהיה לי לפני הדיכאון, הייתי צריכה לתכנן זמן למין. מצאתי שכדאי לשמור על ההרגל של קיום מין גם אם בפועל אני מזהה שלא בא לי, כי זאת שגרה שמאפשרת לי להחיל את המוח משימוש באקט זה מתי שמרגישה לי נכון ולקבל את ההחלטה מבלי להרגיש אשמה. כשאני רואה שאני לא רוצה מין, זה משדר לי שזה בסדר לא לקיים, ואני לומדת לזהות מתי זה נורמלי ומתי זה מקרה שצריך לשוחח עליו עם המטפלת שלי.

עכשיו, אנחנו, עם בן הזוג שלי, משוחחים תוך כדי חיבוק או נשיקה לגבי העניין, בלי לחץ או ציפיות. אני מחנכת את עצמי לטפל בעיסוק העצמי כחלק משגרת הלילה שלי, ואם אני מרגישה שלא בא לי, אני מכבדת את ההחלטה. כך אני מצליחה לזהות תבניות ולבנות תובנות על אופי הרצונות וההעדפות שלי — למשל, שמיושם לי שלא בא לי לעסוק בעצמי בערך פעמיים בשבוע, אך אם זה נמשך יותר מזה, זה דבר שמובע בבית הטיפולים שלי כסימן אפשרי למצב שדורש שיחה.

4. תכיני את הסביבה מראש

הכן את כל הציוד והאביזרים שדרושים כדי שתהיי מוכנה לבחור את ההנאה ברגע שמתעורר הצורך. למשל, ויברטור טעון ומוכנה לשימוש, קונדומים זמינים, שמיכה למין במים, או כל דבר אחר שמקל עליך להתחיל במהירות. זה עוזר לשמור על האנרגיה ולמנוע עיכובים מיותרים.

אצלי, הוויברטור Hitachi בפיתוח ומחובר לשקע ליד המיטה, לצד בקבוק משאבה של ס lubricant, ואני תמיד מביאה איתי את המחשב ואוזניות כדי לצפות בפורנו מתי שמתחשק לי.

5. תהיה חומלת עם עצמך! הימנעות אינה כשלון

הזמנה היא רק הזמנה אם היא באמת אופציונלית. אם את מתחילה ומפסיקה, או אפילו לא רוצה להתחיל, זה סימן טוב שמאזין לגוף שלך, לרוח שלך, ולרצונות שלך. זה חלק מהתהליך הטבעי של שינויים בחשק המיני. להלן דוגמאות לסקריפטים שאני משתמשת בהם, וגם עם שותפים, כשאני לא רוצה את מה שתוכנן או שהשני מצפה לו:

• “הזמן עבר לי.”
• “כרגע לא בא לי.”
• “זה משמח אותי שאת רוצה מין! אני לא שם עכשיו, אבל אשמח שתרגישי חופשי להמשיך להזמין אותי.”
• “אני יודעת שאת לא תעלבי אם אגיד לא, ושזה ירגיש טוב אם תזמין אותי שוב.”

יש לך אפשרות לחוות הנאה לאורך חייך, והיא תבוא ותלך לפי קצבך. אני מקווה שהכלי הזה יעזור לך למצוא דרכים נוחות ואותנטיות לשמור על ההנאה קרובה, במיוחד בזמנים שפחות מרגישים חיבור או רצון.

כלי זה נולד מתוך ניסיון לחיות עם מצבים של חוסר חשק, ומטרתו לסייע בהבנה והקלה על תחושת חוסר העניין המיני, תוך כדי קבלת הגוף והרגשות כחלק קונסטרוקטיבי מהחיים.