סדרת הראיונות שלנו עם עובדות מין ממשיכה! הפעם מתארחת אצלנו ולנטינה מילאני
ברוכה הבאה לסדרת הראיונות “פגישה עם…”! היום אנשוחח עם הגבירה מאוקלנד, ולנטינה מילאני, על קהילת הפאנק, סטיגמות, והיותה אמנית חושנית.
איך הגעת לתעשייה הזו ואיך נראה המסע שלך עד כה?
אני בתחילת שנות השלושים שלי, אז אפשר לומר שהמסע שלי התחיל די צעירה, סביב גיל 19. הייתה לי חברה שהחלה לצלם סרטים למבוגרים, ושאלה אם אני מתעניינת באורח החיים הזה. סיפרתי שאני סקרנית כי נהניתי מסקס ומביטוי מיני, אבל הייתי ביישנית. אני עדיין כאלה לפעמים! גם הרעיון של לקבל תשלום נראה מפתה מאוד, והחברה שלי הרוויחה די טוב!
החברה הזו הזמינה אותי לדגמן בתצוגת אמנות עם אוריינטציה קינקית בסן פרנסיסקו, שם הופענו עם תחתוני חוט, מגפיים וכיסויי פטמות. חייבים להודות שאהבתי את התחושה של ללכת כמעט עירומה, שאנשים מצלמים אותי, תוך שאני מצלמת בעצמי – באותה תקופה עסקתי הרבה בצילום דיגיטלי. האירוע הראשון הזה הצית בי משהו מרגש. הבנתי אז את הכוח שבניווט המיניות שלך.
זה הוביל למסע מעניין, בעיקר עצמאי בלי מנטור או מישהו שמנהל את לוח הזמנים שלי. גדלתי בימי הפרסומים בקרייגסליסט, ועניתי למודעות לדוגמנות כף רגל: נפגשתי במכוניות של אנשים תמורת כסף. הבנתי שאני מכניסה את עצמי לסיטואציות מסוכנות או נעשקת. זה לא היה בר-קיימא, אז הייתי צריכה דרך חדשה להיכנס לתעשייה בבטחה.
הייתה הפוגה בין הגילאים 20-24 שבחרתי לקחת הפסקה ולהתמקד בלימודי מקצוע אחר, להיות ספרית. סביב גיל 25 חברה שהייתה עובדת מין סיפרה לי על לקוח שלה וביקשה לראות אם אסכים לפגוש אותו במקומה. החלטתי ללכת, נהניתי והרווחתי היטב. זמן קצר אחר כך פתחתי פרופיל לשירות מלא. נהניתי מהשירות אך משהו אחר החל להתעורר בי – לא צד של אסקורט אלא נטייה לקינק. החלטתי לפנות לכיוון של דומינטריקס. הרעיון להיות יותר “בוסית” כלפי גברים, לקחת את כספם ולהחליט אם לאפשר להם לגעת בי נעשה מפתה יותר מיום ליום… קדימה שבע שנים, וחברה הציעה לי להצטרף לתוכנית חניכה בדאנג’ון מקומי. הייתי עצבנית, אך החלטתי להסכים ולקפוץ למים! הכניסה לעולם הקינק הובילה אותי גם למסע מוזיקלי מעניין עם אמנות פרפורמנס.
אהבתי את מה שלמדתי… הצד הקונסנסאלי של קינק, המבט של גבר שמתחנן לרגלייך, וגילוי הצד הכנוע של עצמי כשאני בוחרת. החלטתי להמשיך כדומינטריקס עצמאית, ולמרות שהוא מלווה באתגרים, אני פשוט מתה כשהסשן עובר בצורה חלקה.
שילבתי את הכישורים שלי גם בתחום המוזיקה הקשורה לקינק, הדגמות חיות באירועים של חברים, ואני מרגישה בטוחה יותר כשאני מופיעה. זה מוביל לשיחות משעשעות קינקיות 😉 אני עדיין מפתחת כישורים לפרויקטים חדשים לקראת השנה הבאה. זה מסע מתמשך.
נכנסתי גם לעולם הדייטים עם “אבות סוכר”, אך אני רוצה לחזור לקינק ולקהילה שלו. ולקחת עוד קורסים!
תוכלי לספר על היתרונות והחסרונות בתעשיית המין?
החסרונות קשורים בעיקר ללקוחות. חלקם מגיבים למודעה בהתלהבות לשיחות סקסט, ואז נעלמים. לפעמים לקוחות לא מבינים את הליכי הבדיקות הבטיחותיות. הם נבהלים או לא מבינים למה אנחנו דורשות בדיקות מקדימות או דמי קדימה, אבל אנחנו חייבות לשמור על הביטחון! במיוחד כשעובדים עצמאית. חיסרון נוסף יכול להיות היעדר לקוחות חוזרים, וצריך לזכור לא לקחת את זה באופן אישי.
מה החלק האהוב עלייך בתרבות עבודת המין? אילו קהילות, מקומות ואנשים חשובים לך כעובדת מין?
החלק האהוב עליי הוא המגוון שאפשר לחקור והאנשים שפוגשים בדרך! זה תחום יצירתי וכיף לחקור ערוצים שונים, עם הרבה שיתופי פעולה. אני גם אוהבת את חוסר השיפוטיות מצד עמיתים שמבינים את העומס בעבודה הזו.
קיבלתי המון תמיכה מהקהילה הפאנקית המוזיקלית שלי. רוב החברים במוזיקה יודעים שאני עובדת מין, אבל כולנו קצת “פריקים” ומקובלים בקהילה הזו, אז אנחנו דואגים אחד לשני. העבודה שלי היא אמנות, אז זה הולך יד ביד!
זיכרונות חשובים כוללים את הלמידה מה לא לעשות כדי להישאר בטוחה, וגם ההופעות שעשיתי כדומינטריקס בהדגמות חיות.
מה עבודת המין לימדה אותך על עצמך?
היא לימדה אותי שאני יכולה לעבור סיטואציות לא נוחות, שאני משאבית, לסמוך על האינסטינקטים שלי, ולעולם לא לספוג זבל מאף אחד!
איך העבודה שינתה את היחס שלך להסכמה?
לפני שצללתי לעולם הזה לא ידעתי להגיד “לא” היטב, להציב גבולות, או לעמוד על שלי. בתעשייה הזו למדתי איך לשרטט גבולות ברורים ולמצוא מה טוב לשני הצדדים. הבנתי את החשיבות של הסכמה לסשן מוצלח!
איך לקוחות פונים אלייך? מהן כללי הנימוס שלך?
ראשית, חשוב לפנות בצורה מנומסת ומכובדת. יש הבדל בין “שלום גבירה, ראיתי את המודעה שלך ומעוניין לסשן” לבין “היי גברת אפשר לראות אותך הערב”. לגבי השני אני כבר יודעת שזה בזבוז זמן.
שנית, אל תדחפו את הגבולות שלי לגבי תמחור או הליכי הבדיקה. אם לקוח חדש מראה שהוא בטוח ומבין – המשחק מתחיל 😉
דמי קדימה הם חובה למקרה שהסשן מתבטל.
איך את מביאה את האישיות והסגנון האישי שלך לעבודת הקינק?
אני מביאה את הקצב המוזיקלי שלי לסשנים, יחד עם תחושת אמנית חושנית. אני מעצבת פעילויות שמתאימות גם לצרכים שלי וגם למה שהאדם מולי מעוניין לחקור. מי יודע, אולי אגרום לך לשיר שיר אהוב תוך כדי שאני מלקיטת אטבים מבגדיך. בשבילי זו תעשייה יצירתית – בואו נשחק!
מה את רוצה לומר למי שמתחיל את המסע בעולם הבי די אס אם?
חפשו מנטור! מישהו מנוסה בתחום שדוגל בפרוטוקולי בטיחות. ספרו לחבר מהימן על פגישות עם לקוחות. זה יכול להיות מסוכן, אז תהיו בטוחים ובנו קהילה!
תשמרו על כישורים מעודכנים, שמרו על עניין, וזכרו שלפעמים לקוחות מתמודדים עם טראומות כבדות – למידה בסיסית בפסיכולוגיה יכולה לעזור!
איך נראה חלל העבודה שלך? יש לך ריהוט או ציוד אהוב?
אני עובדת בדאנג’ון פרטי באוקלנד עם חדרים מתושאלים: חדר רפואי, סלון עם כלוב, חדר שינה, ובית אחורי מפואר בצבעי אדום כהה וזהב. המועדף עליי הוא חדר הציוד עם הצלב ותלייה טרויאנית – מלא באביזרי קשירה ומשחק.
איזה פטיש הכי כיף לחקור עם לקוחות? יש לך פטישים משלך?
אוהבת פטישים של נישוי נשי וסגידה לגוף. לפעמים לקוחות מגיעים לחקור את הקוויריות שלהם, ואז אנחנו מעצבים יחד בגדים שמעניקים להם ביטחון – זה כל כך סקסי!
שני הפטישים האהובים עליי הם סגידת גוף והשפלה מילולית כלפי גברים סיסים. השנה אני גם רוצה לחקור משחקי כלבלבות!
איך את מתמודדת עם עליות וירידות רגשיות בדומינציה? איזה טיפול לאחר מעשה את מספקת לעצמך?
הכל קשור לאיזון. אחרי סשן מלא אדרנלין, אני לוקחת זמן להתבודד ולהרהר. גם אחרי סשנים קשים – כותבת ביומן, משתפת חברה מהימנה או עושה נשימות מרגיעות.
טיפול עצמי עבורי כולל אמבטיה חמה, ארוחה איכותית, סרט או מתיחות. לקחת רגע לטעינה מחדש.
איך את אוהבת להירגע אחרי שבוע ארוך?
אני קמה לאט בבוקר, משמיעה תקליט אהוב, שותה קפה, ויוצאת לטבע. טיול בטבע תמיד מאפס אותי!