ברוכים הבאים לסדרת הראיונות עם עובדי מין, ‘A Tryst With…’. היום אירחנו את הדומינטריקס מניו יורק מיכה מלבדה כדי לשוחח על סרטי אימה, קהילת BDSM וחנויות לחומרי בניין!
ספרי לנו על המסע שלך בעולם ה-BDSM המקצועי
נחשפתי לתחום לפני שהפכתי למומחית מקצועית—הוא תמיד ריתק אותי. גדלתי בסן פרנסיסקו, מביטה בחלונות ראווה של חנויות עור ומתגנבת לפסטיבלים ברחוב פולסום. דימויים פטישיסטיים משכו אותי תמיד, והייתי אובססיבית לעור—מצפייה ב’לסביות על אופנועים’ במצעד הגאווה בסן פרנסיסקו ועד פאנקיסטים בהופעות שהתגנבתי אליהן. נהגנו לפרוץ לבית קברות אחרי הופעות כדי לכבול זה את זה בחגורות שבנינו משרשראות מחנויות לחומרי בניין. למדתי שעבודי חבלים באופן עצמאי מבלוגים וספרים באינטרנט, וחקרתי יותר על SM לפני שהפכתי למקצוענית.
כשעזבתי את סן פרנסיסקו ועברתי לניו יורק, גיליתי את עולם ה-BDSM דרך מודעה ב-Craigslist בזין חיפוש עבודה. משהו כמו “את נראית לוהטת בעור?!” תפס את עיני בקטגוריית “עבודות מזדמנות”. ראיתי כיצד התעשייה משתנה, עבדתי בתקופות שונות—ב-Craigslist לפני SESTA/FOSTA, בדאנג’ון מסחרי, למדתי לנווט מרחבים מקוונים וסשנים בזמן קוביד, ואיך לצמוח באופן עצמאי. העבודה שלי כיום ב-BDSM שונה מבחינת בטיחות ובר-קיימא בהשוואה לתקופה שבה הייתי צעירה ונטולת ניסיון. המפגש עם קהילה מקומית בתעשייה לימד אותי איך ליצור את החוויות שלי כיום, ואני אסירת תודה על כך.
מאיפה את שואבת השראה בעבודה ב-BDSM?
אני שואבת השראה מסרטים, אמנות ומוזיקה. סרטי אימה כמו ‘Hellraiser’ ו’SAW’ הם מקורות אהובים עלי לרעיונות עונשין יצירתיים. כשאני מתכננית משחק תפקידים מורכב, אני צופה בסרטים או אמנות עם נושאים דומים, או יוצרת פלייליסט שמעורר את הרגשות שאני רוצה להשיג. גם חברים ועמיתים הם מקור השראה עצום—שיתופי פעולה, למידה וחלוקת כישורים איתם הם ערך בל ישוער.
יש לך טרום או פוסט סשן?
לפני סשן—יש לי פלייליסטים שאני מאזינה להם בדרך תוך כדי קריאת תיאורי הסשן. אם יש לי משחק תפקידים אינטנסיבי, אשמע “פסי קול מפחידים”, לקרבות היאבקות אשים “מומיות שריריות” (בעיקר מטאל והארדקור), או “ניו וייב שמרטיב” לפני סשן סטרפ ארוך. אחרי סשן אני מנקה את הציוד מיד, אך גם דואגת לשתות, לעשן ג’וינט, לאכול משהו עם חלבון, ולנשום אוויר צח.
איזה סוג לקוחות פונים אלייך ומהם מבקשים?
אני מושכת תערובת טובה של סאבס, פטישיסטים ובוטומס. אני מודה שמגיעות אליי בקשות נישתיות ומוזרות להגשמת פנטזיות מופשטות. רוב הסשנים שלי כוללים קשירות ועוסקים בשינוי צורה—לאובייקט, בובת לטקס, זונה, מאהב, חיית מחמד או קורבן. יש הרבה החלפת כוח ומשחק פסיכולוגי, אך באותה מידה אני נהנית מבקשות של אלו שרוצים רק לקבל את אגרופי.
איזה סשנים את הכי אוהבת?
קשירות כבדות ומשחקי תפקידים טוטאליים (בעיקר כאלה מפחידים) תמיד! אני מתה על בניית סצנות מורכבות: יוצרת פלייליסטים, משלבות תאורה ותכנון ארק סיפורי. אני אוהבת להתמקד בפחד, ת sensation וקשירות. עשיתי תיאטרון שנים (ותמיד רציתי לשחק רק דמויות של נבלים), כך שבניית הפקות BDSM מעוותות בסשן מרתקת ומתגמלת אותי—אני אוהבת שקיבלו בי אמון ליצור אותן.
יש משהו שעוזר לך להרגיש חזקה ומחוברת לגוף בסשנים?
הטקס של לבישת עור או לטקס תמיד מעצים אותי. בסשן עצמו, אני מחוברת לכאן ועכשיו—הטלפון לא ביד, יש לי תכנון, כלים לעבוד איתם וקנבס ריק ליצירה עם אדם ספציפי במקום ספציפי. זו אחת הסיבות שאני מעדיפה עבודה פרונטלית—הריכוז בסשן מדגיש את הכוח שלי. פיזית, היכולת לתלות מישהו, להכניע אותו בהיאבקות או לראות מישהו נכנס לתת-סב ספייס מעניקה לי תחושת עוצמה אדירה.
יש פריט בארון העבודה שאת פשוט אוהבת?
לקראת יום ההולדת האחרון קיבלתי שמלת לטקס מותג Busted Brand—חסרת שרוולים, נסגרת בשרוכים לאורך הגב, ומציגה בצורה מושלמת את הקעקוע התחתון שלי.
מהו הטיפ הכי שימושי שלך ל-BDSM?
חנות לחומרי בניין היא המקום הכי טוב לקנות ציוד BDSM!
מהם התחביבים שלך מחוץ לעבודה?
אחרונה אני מתמקדת ביצירת אמנות. יש לי רקע בצילום ווידאו, ובשנים האחרונות אני משתפת פעולה עם עמיתים כדי ליצור פורנו, צילומי פטישיזם מעורערים וסאדו. ליצור אמנות סטייה עם סטיות אחרים זה הדבר האהוב עלי! אני גם אוהבת סרטי אימה, הופעות חיות ונסיעות.
הריח האהוב עלי: עור
מקבלת אדרנלין מ: משחקי פחד